הצד הכואב של נפילות אנשים מבוגרים

ההיבט האישי המשפחתי והלאומי

עירית להב
מומחית למניעת נפילות במרחב הביתי

תוחלת החיים בישראל נמצאת במגמת עליה. אולם עליה וקוץ בה. לצד מגמה מבורכת זו חלה עליה במקביל במספר האנשים המבוגרים שנופלים מדי שנה. נפילות הן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ותמותה בקרבם. המספרים היבשים מציינים כי אחד מתוך שלושה אנשים מגיל 65 ומעלה ייפול לפחות פעם אחת במהלך השנה. מדובר בכאלף איש ביום. שכיחות הנפילות עולה עם העלייה בגיל.
מחקרים שעסקו בזיהוי גורמי הסיכון לנפילות מחלקים אותם לשתי קטגוריות: גורמים חיצוניים,
סיכונים הקשורים לבית ולסביבה, כשמרבית הנפילות מתרחשות בבית. וגורמים פנימיים, שקשורים לאדם עצמו – מצבים בריאותיים, ירידה בשיווי משקל ומסת השריר, ירידה בראיה או בשמיעה. לרוב הנפילות קורות עקב שילוב של מספר גורמי סיכון.
לנפילתו של האדם מבוגר השפעה על מספר מעגלים : מזה הקרוב לו ביותר, הוא עצמו, דרך משפחתו, וכלה במעגל הלאומי הרחב ביותר. והיא בעלת השלכות רבות על עצמאותו ואיכות חייו העתידית, שלו ושל בני משפחתו.
ההשלכות לאדם המבוגר הם בשלושה היבטים:
הכאב הפיזי: פציעות הכוללות שברים או נקעים בגפיים, פצעים פתוחים, שטפי דם, פגיעות במפרק, קרעים בשריר ואף פגיעות מוחיות.
הכאב הכרוך בתפקודי היומיומי, כתוצאה מהפגיעה הפיזית. במובן זה, הנפילה ונזקיה עלולה להביא לירידה כללית באיכות החיים בשל קשיים לקיים פעילות חברתית ופיזית. ובמילים אחרות, אובדן במידה זו או אחרת של העצמאות .
כאב נוסף נמצא בפן הרגשי – הפחד מנפילה הוא גורם סיכון בפני עצמו. עצם הפחד הופך למנבא נפילות עתידיות. הפחד מנפילה קשור קשר הדוק לנפילה קודמת. נפילות מהעבר מכפילות כמעט את הסיכוי לנפילה. כמחצית מהזקנים מפתחים פחד מנפילות, לאחר שחוו אירוע של נפילה. לעיתים הפחד מוביל לדיכאון ולהסתגרות חברתית. .
ככל שעומק הפגיעה בכל אחד מהרבדים הללו רחב יותר, כך עולה תלותו של הנופל המבוגר והזדקקותו לסיועם של בני משפחתו וגורמים נוספים בקהילה.

"לנפילתו של האדם מבוגר השפעה על מספר מעגלים : מזה הקרוב לו ביותר, הוא עצמו, דרך משפחתו, וכלה במעגל הלאומי הרחב ביותר. והיא בעלת השלכות רבות על עצמאותו ואיכות חייו העתידית, שלו ושל בני משפחתו"

המעגל השני ששותף לפגיעה כתוצאה מהנפילה אם כך, הם בני המשפחה המטפלים. לכל אחד מהיבטי הפגיעה באדם המבוגר יש השפעה על המטפלים בו – מהצורך ללוות אותו לטיפולים – אשפוז וטיפולי המשך. דרך ההיבט התפקודי שבו בני המשפחה נדרשים למצוא פתרונות למצב החדש, שבו ההורה מאבד את עצמאותו – מסיוע שוטף, דרך הסתייעות במטפל, ועד להעברה למוסד סיעודי. לכל אלה מחירים כמעט בכל אחד ממרכיבי החיים, וכן, גם מחירים כלכליים לא מבוטלים.
מפגיעה ביכולת ההתפרנסות של האדם המבוגר שעדין עובד, דרך פגיעה בזו של המטפלים בו – אם במישרין מאובדן ימי עבודה ובין בהוצאות ישירות ועקיפות הכרוכות בארגון החיים עבורו תחת דרישות המציאות החדשה.
ברמה הלאומית, ישראל נמצאת במקום השני מקרב ארצות אירופה מבחינת מספר הנפילות של אנשים מבוגרים (ארליך, טבך ודונסקי, 2017 ) העלויות השנתיות למשק הישראלי הנובעות משברי צוואר בקרב בני 65 ומעלה. העלות הישירה בלבד בשנה נאמדת ב 500 מיליון ₪: עלויות אשפוז, שיקום, וסיעוד.
לא פלא, שלאור נתונים אלה העמידה המדינה לעצמה משימה לאומית של צמצום מספר הנפילות של אנשים מבוגרים. יש פעולות רבות שניתן לנקוט בהם בסביבה הביתית כדי לצמצם משמעותית את הנפילות. על כך במאמרים הבאים….

המאמר נכתב ע"י עירית להב, מומחית מטעם המרכז הישראלי למניעת נפילות – אם יש לכם שאלות נוספות נשמח אם תיצרו איתנו קשר. אם טרם ביקר בביתכם מומחה מטעם המרכז למניעת נפילות אנו ממליצים לקבוע ביקור בהקדם על מנת להגדיל משמעותית את הסיכוי למנוע את הנפילה הבאה.

אהבתם את הכתבה? נשמח אם תשתפו ובואו נמנע ביחד את הנפילה הבאה:

שיתוף ב facebook
לשיתוף בפייסבוק
שיתוף ב linkedin
לשיתוף בלינקדאין
שיתוף ב whatsapp
לשיתוף בוואטסאפ