פחד מנפילות היא בעיה שכיחה אצל אנשים מבוגרים שנפלו בעבר. זו השלכה רגשית-נפשית ייחודית נפוצה. אדם מבוגר שחווה ירידה ביכולת לשלוט במרחב ובהפעלת גופו, מפתח חוסר נוחות סביב תנועה. הוא מרגיש פחות בטוח לנוע – ויותר חושש. כאשר הוא חווה מקרה של נפילה, החשש מתגבר מאד ואף עלול להפוך לחרדה של ממש. תסמונת נפוצה זו בקרב בני הגיל השלישי וזכתה לשם תסמונת FOF -FEAR OF FALLIN (מזרחי 2016).
51% מהמבוגרים שנפלו מדווחים על פחד מנפילה לאחר מכן. הפחד אף גבוה יותר בקרב מבוגרים שחוו פציעה משמעותית וירידה תפקודית בעקבות הנפילה. אולם פחד זה קיים גם אצל אנשים שלא נפלו. 33% מהמבוגרים שלא נפלו מדווחים על פחד מנפילה (אייזן, 2001). גורמי הסיכון הגופניים הקשורים לפחד מנפילה דומים מאוד לגורמי הסיכון לנפילות עצמן. תוצאה של פחד זה הוא הגבלת הפעילות וירידה באיכות החיים. חוקרים מייחסים את הפחד שהפך מתגובת הגנה לתגובה מזיקה הפוגעת בתנועתיות ובעצמאות של האדם המבוגר ( גוטליב, 2013), מכאן, שפחד מנפילות, במידה ובמצב הנכונים, משמש כמנגנון מסייע לתפקוד בטוח יותר ומפחית את הסיכון לנפילות חוזרות מתוך הכרה במגבלות הגופניות ותוך סיגול צורת התנהגות הולמת. יחד עם זאת, פחד מנפילות עלול להפוך לפחד מוגזם וקיצוני ועשוי לנטרל את היתרונות הללו. בסופו של דבר, הפחד עלול להביא להגבלת הפעילות ולירידה באיכות חייהם של המבוגרים (מלצר ועמיתיו, 2007) לאור ההשלכות של הפחד מנפילות על תפקודו של הקשיש, ניתן לומר כי נפילות והפחד מהן, עשויות לשנות את חיי הנפגע מן הקצה אל הקצה. עלול להיווצר מעגל קסמים של תלות וירידה בתנועתיות- כאשר הפחד מוגזם, הוא גורם להפרעות גופניות, נפשיות ותפקודיות קשות ומעלה את הדריכות בפעילויות מסוימות כגון: הליכה מחוץ לבית, רחצה, שימוש בשירותים ועליה במדרגות. בנוסף, הפחד אף עלול להוביל לחרדה קשה, אשר יכולה לגרום לירידה בתפקוד הגופני, החמרת בעיות בריאות ולהוות, באופן ישיר ופרדוקסאלי, גורם סיכון לנפילות חוזרות. השלכות נוספות של פחד מנפילות אצל קשישים, מתבטאות בכפיה עצמית של הימנעות מפעילות, אובדן ביטחון עצמי, הערכה עצמית נמוכה, דיכאון, והידרדרות כללית. זקנים הסובלים מפחד מנפילות, מפחיתים את ביצוע הפעילויות היומיומיות, איכות חייהם יורדת ושכיחות אשפוזם במוסדות עולה.