תהליך שמירת שיווי המשקל מורכב . הוא תלוי בעיקר במאמצים משותפים של הרכיבים החושיים –ראיה, שמיעה וקליטה של חיישני ההתמצאות. מאמר זה יתמקד באופן ספציפי בתרומת הירידה בראיה לסיכון ליפול בגיל מבוגר וכיצד לנסות ולמנוע את הנפילה הבאה.
ראיה היא המוקד של שיווי המשקל. העיניים מספקות לגוף מידע אודות המיקום והמרחק מחפצים, סוג המשטח שעליו יש לנוע, מיקום הגוף והעוצמה הנדרשת. ירידה בראיה פוגעת ביכולת לשמור על שיווי המשקל. ניתן לראות זאת כאשר אדם מבוגר נע בחושך או עוצם עיניים.
החל מגילאי השישים מתחיל תהליך של אובדן הראיה המרכזי בשל תהליך ניוון מוקד הראיה (AMD).המשמעות היא שדיוק הראיה יורד, נפגעת הרגישות לגוונים, מוגברת הרגישות לסנוור וההתמודדות עם שינויים בתאורה.
השמיעה תורמת ליציבות באמצעות זיהוי ומתן פרשנות של גירויים שמיעתיים, שמסייעים לאדם באוריינטציה, בעיקר כאשר מערכות אחרות פגועות. 30% מהמבוגרים מגיל 65 ומעלה סובלים מאובדן שמיעה. היות שהשמיעה נפגעת בהדרגה, לא תמיד מבינים שהשמיעה אינה מקור אמין למידע על אודות הסביבה. כמחצית מהאנשים המבוגרים הסובלים מפגיעה בראייתם, סובלים גם מפגיעה בשמיעה. שילוב של שתי הפגיעות – בראיה ובשמיעה מגבירה את הסיכון בנפילה (גוטליב 2013). הפרעות ראייה ביותר מ- 60% והפרעות שמיעה מגבירות סיכוי לנפילה בקרב כלל הנופלים ב- 21%, ובקרב הקשישים שנפלו יותר מפעם אחת ב- 53% (פרס ופלג, 2012).
מחקרה של Riddering (2008 בתוך גוטליב, 2013) מצא שמחלות הנפוצות בקרב אנשים מבוגרים הנלוות לאובדן ראיה משפיעות לרעה על שיווי המשקל, ובכך מגבירות את הסכנה שבנפילה. מחקרה של רידרינג בחן אנשים עם קשיי ראיה עם אחת מהמחלות הבאות: מחלות מפרקים, אנשים לאחר שבץ מוחי ואנשים עם בעיות לבביות. מחקרה הראה שאנשים אלה סבלו יותר מקשיים תנועתיים ועל כן היו מועדים יותר לנפילות במשימות הדורשות תנועה. מצבי בריאות מורכבים משפיעים על הניידות ועל טווח התנועה של המפרקים השונים, חוזק שיווי המשקל וסיבולת לאורך זמן. פחד מנפילה או חרדה בהליכה מחוץ לבית או למקומות לא מוכרים כתוצאה מהקשיים הללו עלולים להביא כתוצאה משנית אך משמעותית ביותר להתפתחות דכאון והסתגרות וירידה כללית בתפקוד.